דשבורד פיננסי, כלומר מסך אחד שמרכז את מדדי הכסף של החברה ומתעדכן מהנתונים החיים של הארגון, מזהה לחץ תזרימי כשהוא עוקב אחרי מעט מדדים נכונים: יתרת מזומן ותחזית תזרים לשלושה חודשים, ימי גבייה, ימי אשראי ספקים, ימי מלאי, ניצול מסגרות האשראי, שיעור הרווח הגולמי והון חוזר.
הערך האמיתי נמצא בכיוון ולא במספר בודד.
גבייה שמתארכת בכמה ימים בכל רבעון, או מסגרת אשראי שמנוצלת קצת יותר בכל חודש, מופיעות בלוח שבועות לפני שהן מורגשות בחשבון הבנק.
קרן השקעות פרוביטי (ט.מ.נ) בע"מ מלווה הנהלות בבניית כלי בקרה כאלה במסגרת בינה עסקית וניתוח דוחות כספיים, ובחברות שהלחץ כבר כאן, גם בתוכנית הבראה מעשית.
רוצים לדעת מה הלוח של החברה שלכם היה מראה היום?
פנו אלינו ונעבור על הנתונים יחד.
מה צריך להיות בדשבורד פיננסי שמזהה לחץ תזרימי?
דשבורד טוב לא מנסה להראות הכל.
לוח עם ארבעים גרפים מייצר רעש, וההנהלה מפסיקה להסתכל בו אחרי חודש.
כלל אצבע שעובד: כל מדד על המסך חייב להיות קשור להחלטה שמישהו בחברה יכול לקבל, ולכל מדד צריכים להיות סף אזהרה וגורם אחראי.

הלוח צריך לענות על שלוש שאלות לפי הסדר.
כמה כסף יש לנו עכשיו, מה צפוי להיכנס ולצאת בשבועות הקרובים, ומה השתנה בהתנהגות הגבייה, הספקים והמלאי שמסביר את הפער.
מדד שלא עונה על אחת משלוש השאלות האלה שייך לדוח חודשי ולא ללוח.
הרכיב המרכזי הוא "תחזית 13 שבועות", תחזית תזרים שמתעדכנת כל שבוע ומפרטת כל הכנסה והוצאה צפויה, שבוע אחרי שבוע.
היא נותנת הרבה יותר ממאזן, כי מאזן מתאר מה קרה ואילו תחזית כזו מראה מתי יפתח פער.
חברה שמחזור המכירות שלה גבוה אבל התחזית מראה שבוע שלילי בעוד חמישה שבועות יכולה לפעול בזמן, ולא להגיב כשהצ'קים כבר חוזרים.
מעבר לתחזית, כדאי לשמור על הפרדה בין מדדי מצב לבין מדדי מגמה.
מדדי מצב, כמו יתרת הבנק, אומרים איפה אתם.
מדדי מגמה, כמו התארכות הגבייה, אומרים לאן אתם הולכים.
לחץ תזרימי כמעט תמיד מתגלה קודם במדדי המגמה.
לדברי בקר פיננסי ותיק בחברת תעשייה, התזרים לא נשבר ביום שבו נגמר הכסף, אלא ברבעון שבו הגבייה התארכה ואף אחד לא שם לב.
זו בדיוק המשימה של הלוח: להפוך שינוי איטי לדבר שאי אפשר לפספס.
אילו מדדים חושפים לחץ בתזרים לפני שהחשבון מתרוקן?
שבעה מדדים מכסים את רוב המקרים שאנחנו פוגשים בחברות עם מחזור גבוה.
הטבלה מסכמת מה כל מדד מגלה ומה נחשב סימן אזהרה.
| מדד | מה הוא מגלה | סימן אזהרה | תדירות בדיקה |
|---|---|---|---|
| יתרת מזומן ותחזית 13 שבועות | מתי ייפתח פער בין הכנסות להוצאות | שבוע שלילי בתחזית, גם אם היתרה היום חיובית | שבועית, ויתרת בנק יומית |
| "DSO" (ימי גבייה ממוצעים) | כמה זמן לוקח ללקוחות לשלם | התארכות רציפה לאורך כמה חודשים | שבועית |
| "DPO" (ימי אשראי ספקים) | כמה זמן החברה מחזיקה ספקים לפני תשלום | מתיחה פתאומית של התשלומים, ספקים שמבקשים מקדמה | שבועית |
| ימי מלאי | כמה כסף נתקע על המדף | מלאי שגדל מהר יותר מהמכירות | חודשית |
| ניצול מסגרות אשראי | כמה מרווח נשאר מול הבנקים | ניצול גבוה ועולה בכל חודש | יומית או שבועית |
| שיעור רווח גולמי | האם המכירות עדיין מכסות את עלות המוצר | שחיקה לאורך זמן, גם כשהמחזור עולה | חודשית |
| הון חוזר | היכולת לממן פעילות שוטפת מנכסים שוטפים | הון חוזר שנעשה שלילי או יורד בעקביות | חודשית |
שלושת המדדים הראשונים אחראים על רוב ההתראות המוקדמות.
מהם אפשר לגזור "מחזור המרת מזומנים", כלומר מספר הימים שעוברים מרגע התשלום לספק ועד רגע הגבייה מהלקוח: ימי גבייה, ועוד ימי מלאי, פחות ימי אשראי ספקים.
כשהמספר הזה גדל, החברה צריכה לממן יותר ימים מכיסה, וזה קורה גם כשהמכירות במגמת עלייה.
ניצול מסגרות האשראי ראוי להסתכלות נפרדת.
מסגרת שמנוצלת באופן קבוע ליד התקרה משאירה את החברה בלי מרווח לתנודה, וכל אירוע חריג, כמו לקוח גדול שמאחר בתשלום, הופך לבעיה.
אם בנוסף יש התחייבות לעמוד באמות מידה פיננסיות מול הבנק, כדאי להציג גם אותן בלוח, כדי שההנהלה תראה את המרחק מהגבול לפני שהבנק רואה אותו.
נושא זה קשור ישירות לליווי מול בנקים כשמסגרת האשראי בסיכון.
על הון חוזר שלילי וסימן האזהרה שהוא מייצג כתבנו בנפרד באתר.
כאן מספיק לומר שהוא לא תמיד בעיה, כי יש עסקים שבנויים כך במכוון, אבל שינוי בכיוונו הוא שאלה שצריך לקבל עליה תשובה.
כל כמה זמן מעדכנים את הנתונים ומי קורא אותם?
"זמן אמת" לא אומר שהמסך מתרענן בכל שנייה.
הכוונה היא שהנתונים מגיעים מהמערכות בזמן, לפני שההחלטה מתעכבת.
לרוב החברות חיבור שבועי של הנתונים, עם עדכון יומי של יתרות הבנק ומסגרות האשראי, מספיק לזיהוי מוקדם של לחץ.
מקורות הנתונים הם בדרך כלל מערכת הנהלת החשבונות או ה"ERP" (מערכת ניהול משאבי הארגון), כמו "Priority", "SAP" או "חשבשבת", דפי הבנק בקבצים שמתקבלים אוטומטית, ומערכת ההזמנות או ה"CRM" (מערכת ניהול לקוחות) להכנסות העתידיות.
הכלי שמציג אותם יכול להיות "Power BI", "Tableau" או אפילו גיליון אקסל מסודר.
בחירת הכלי פחות חשובה מהמשמעת: מי מעדכן, מתי, ומה קורה כשמספר לא מתאים לדוח.
הקורא הראשי הוא מנהל הכספים, אבל ללוח צריכים להיות לפחות שני קוראים נוספים: המנכ"ל, שמחליט על קצב הוצאות ועל מדיניות אשראי ללקוחות, ומנהל המכירות או התפעול, שהמספרים שלו משפיעים על הגבייה והמלאי.
לוח שרק הכספים רואים נשאר דוח.
לוח שנדון בישיבת הנהלה שבועית של עשרים דקות הופך לכלי ניהול.
אחרי שהלוח עומד, כדאי להגדיר לכל מדד שלוש רמות: ירוק, צהוב ואדום.
הסף נקבע לפי ההיסטוריה של החברה עצמה ולא לפי ממוצע ענפי כללי, כי חברה עם גבייה של 90 יום ותיקה ורווחית שונה מחברה שהגיעה לשם בחצי שנה.
השינוי מול העבר הוא הסימן, ולא המספר המוחלט.
מה עושים כשהמדדים מראים לחץ?
הצעד הראשון הוא לפרק את הלחץ לסיבה.
פער בתחזית יכול לנבוע מגבייה שהתארכה, מהוצאה חד פעמית, מירידה במרווח או ממבנה עלויות שפשוט כבד מדי.
לכל סיבה פתרון אחר, ושילוב של כמה סיבות הוא מקרה שכיח.
כשהבעיה בגבייה, פועלים בשלושה כיוונים: איתור לקוחות עם חוב ארוך וטיפול אישי של בעל תפקיד בכיר, התאמת תנאי תשלום ללקוחות חדשים, ובחינת הנחה על תשלום מהיר כשהיא זולה יותר ממימון מסגרת.
כשהבעיה בספקים, שיחה פתוחה על פריסה, לפני שהספק מגלה את הפער בעצמו, כמעט תמיד עדיפה על מתיחה שקטה של התשלומים.
שיחה מוקדמת עם הבנק היא חלק מהתהליך.
בנק שמקבל תחזית מסודרת ותוכנית פעולה לפני חריגה מגיב אחרת מבנק שמגלה את החריגה לבד.
כאן הלוח עצמו הופך לחומר שמוצג בשולחן המשא ומתן.
לפעמים הפער אינו מקרי אלא מבני: העלויות, ההתחייבויות או הצמיחה גדולות ממה שהתזרים התפעולי יכול לשאת.
במצב כזה נדרשת תוכנית של הבראת חברות ושיקום עסקי, לצד ניהול משבר עסקי שמחזיר שליטה בהוצאות ובהכנסות.
בחלק מהמקרים הפתרון הוא כספי: אנחנו יכולים להיכנס לחברה כשותפים או כמשקיעים ישירים, ובמידת הצורך לסייע בגיוס הון, לא חוב.
מי שמעוניין להבין איך זה עובד יכול לקרוא על משקיע לעסק, ועל הדרך שבה כניסת שותף משתלבת בפתרון כולל.
במקרים אחרים אין צורך בשינוי דרסטי, אלא בייעול תהליכים וביעוץ אסטרטגי לחברות, שמשפרים את מחזור המזומנים בלי לפגוע בפעילות הליבה.
אבחון עסקי קצר מראה בדרך כלל איזה מהמסלולים מתאים.
שאלות נפוצות על לוחות בקרה פיננסיים
כמה תשובות מהירות לשאלות שמנהלים שואלים לפני שמקימים לוח כזה.
האם אקסל מספיק או שצריך מערכת BI?
אקסל מתאים כשיש מקור נתונים אחד, מעט משתמשים ושעה קבועה בשבוע לעדכון ידני.
כשיש כמה מערכות, כמה חברות בקבוצה או צורך בדוחות מפורטים לפי לקוח ופרויקט, כדאי לעבור למערכת בינה עסקית שמושכת נתונים אוטומטית, כדי לחסוך טעויות העתקה ולקצר את הדרך לתשובה.
מה ההבדל בין דשבורד לדוח רווח והפסד?
דוח רווח והפסד מסכם תקופה שהסתיימה ונמדד לפי מועד ההכרה בהכנסה, לא לפי מועד כניסת הכסף.
לכן חברה יכולה להציג רווח ובכל זאת להיות במצוקת מזומנים.
הלוח משלים את הדוח בכך שהוא מראה תזרים, גבייה ומסגרות, שהם המדדים שקובעים אם יש מה לשלם בסוף החודש.
כמה זמן לוקח להקים לוח כזה?
גרסה ראשונה עם המדדים המרכזיים אפשר להעמיד בכמה שבועות, בתנאי שהנתונים במערכת נקיים.
החלק הארוך הוא בדרך כלל ניקוי הנתונים: לקוחות כפולים, חשבוניות שלא שויכו וקטגוריות לא עקביות.
לכן שווה להתחיל בניתוח דוחות כספיים לפני בניית הלוח.
לאילו חברות השירות מתאים?
השירות של קרן השקעות פרוביטי מיועד לחברות עם מחזור שנתי של 15,000,000 ש"ח ומעלה, או מחזור חודשי של 1,200,000 ש"ח ומעלה.
בחברות בגודל כזה מספר הלקוחות, הספקים והמסגרות גדול מספיק כדי שאי אפשר לנהל את התזרים לפי תחושת בטן.
דשבורד פיננסי ללחץ תזרימי עם קרן השקעות פרוביטי (ט.מ.נ) בע"מ
לחץ תזרימי כמעט אף פעם לא מגיע בהפתעה.
הוא מתחיל בשינוי קטן במדד שאף אחד לא עוקב אחריו: ימי גבייה שגדלים, ספקים שמבקשים תנאים חדשים או מסגרת שמתמלאת.
לוח בקרה עם מדדים מעטים, ספי אזהרה ברורים ובעלי תפקידים מוגדרים הופך את השינויים האלה לשיחה בהנהלה בזמן שעדיין יש מרחב פעולה.
פיליפ גרינהולץ מלווה חברות, עסקים גדולים וארגונים מעל 35 שנה, וגישת העבודה שלנו מעשית: אנחנו נכנסים לנתונים, בונים את הלוח, ובמקרים שהתזרים כבר לוחץ, מלווים את ההנהלה בביצוע.
כשהפתרון הוא כספי, ייתכן שניכנס לחברה כשותפים או כמשקיעים, ושכר הטרחה יכול להיגזר מהצלחת התהליך ומהתזרים שנוצר לחברה.
אם אתם רוצים לבנות דשבורד פיננסי שמראה לכם את התמונה לפני שהיא מגיעה לבנק, צרו קשר עם קרן השקעות פרוביטי (ט.מ.נ) בע"מ ונתחיל בשיחה על המספרים שלכם.

