"מערכת BI" (Business Intelligence, מערכת שמושכת נתונים ממערכת הנהלת החשבונות, מהבנק, מהמלאי ומהמכירות ומציגה אותם במקום אחד) צריכה להציג להנהלה בזמן משבר חמישה דברים: תחזית תזרים מזומנים לשלושה חודשים קדימה, מצב הגבייה והחובות הפתוחים, שווי המלאי ומהירות המחזור שלו, רווחיות לפי מוצר ולקוח, והמרחק מהתניות האשראי מול הבנק.
כל מה שמעבר לכך הוא רעש שמסיח את הדעת בדיוק ברגע שבו צריך להחליט מהר.
קרן השקעות פרוביטי (ט.מ.נ) בע"מ מלווה הנהלות בבניית תמונת מצב כזו, לצד אבחון עסקי וניתוח דוחות כספיים, ובמקרים שבהם התמונה מראה שהחברה לא יכולה לצאת מהמצב בכוחות עצמה, גם בבחינת כניסה כשותפה או כמשקיעה.
השירות מיועד לחברות עם מחזור שנתי של 15,000,000 ש"ח ומעלה.
רוצים לראות אילו נתונים חסרים אצלכם?
צרו קשר ונעבור יחד על תמונת המצב הנוכחית.
אילו מדדי תזרים חייבים להיות מול העיניים בכל יום?
בזמן משבר התזרים הוא המדד שמכריע, והוא צריך להיבדק בתדירות גבוהה בהרבה מדוח רווח והפסד חודשי.
חברה יכולה להציג רווח חשבונאי ועדיין להיתקע, כי הכסף נמצא אצל לקוחות, במלאי או בהתחייבויות שמגיעות לפירעון לפני ההכנסות.

הכלי הבסיסי הוא "תחזית תזרים רולינג ל-13 שבועות", כלומר תחזית שבועית שמתעדכנת כל שבוע ומוסיפה שבוע חדש בסופה.
היא מציגה את יתרת הבנק הצפויה בכל שבוע, את התקבולים הצפויים מלקוחות ואת התשלומים שנקבעו לספקים, לשכר, למיסים ולהחזרי הלוואות.
ההנהלה רואה בה מראש באיזה שבוע נוצר פער ויש לה זמן לפעול, במקום לגלות אותו כשהמסגרת כבר נמשכה עד הסוף.
לצד התחזית כדאי להציג בדשבורד ארבעה מדדים יומיים או שבועיים:
- יתרת מזומנים בפועל מול ניצול מסגרות האשראי בכל הבנקים, בתצוגה מאוחדת אחת.
- "תזרים חופשי", כלומר המזומן שנשאר אחרי הוצאות שוטפות והשקעות חיוניות, ולא הרווח החשבונאי.
- קצב ה"שריפה" החודשי, הסכום שהחברה שורפת בכל חודש כשהתזרים שלילי, ומספר החודשים שהיתרה הקיימת מכסה.
- תשלומים קבועים שמתקרבים: שכר, ביטוח לאומי, מע"מ, הלוואות וצ'קים דחויים.
לדברי מנהל כספים ותיק, "ההנהלה לא צריכה עוד דוח, היא צריכה לדעת בבוקר אם התשלום של יום חמישי מכוסה ומה יקרה בשבוע שאחריו".
זה המבחן הפשוט: אם מסך אחד לא עונה על השאלה הזו, הנתונים עדיין לא מגיעים בצורה שמאפשרת פעולה.
אילו נתונים מעבר לתזרים מגלים לחץ מוקדם?
תזרים שלילי הוא התוצאה, והסיבות מסתתרות בנתונים אחרים שמשתנים הרבה לפני שהיתרה בבנק יורדת.
ארבעה אזורים מספקים את האזהרה המוקדמת ביותר.
הראשון הוא הגבייה.
המדד המרכזי הוא "DSO" (Days Sales Outstanding, מספר הימים הממוצע שעובר ממשלוח החשבונית ועד שהכסף נכנס).
עלייה בו לאורך כמה חודשים מצביעה על לקוחות שמאריכים תשלומים או על חובות שנשחקים.
מומלץ להציג אותו גם לפי לקוח, כי ממוצע כללי מסתיר לקוח גדול אחד שמעכב את כל התמונה.
השני הוא "הון חוזר", ההפרש בין נכסים שוטפים להתחייבויות שוטפות.
הון חוזר שלילי לא תמיד סימן רע, בענפים מסוימים הוא מבנה עסקי רגיל, אבל כשהוא מחמיר מרבעון לרבעון זה סימן שהחברה מממנת את הפעילות מהספקים ומהבנק.
הנושא מפורט במאמר על הון חוזר שלילי ומה הוא אומר על החברה.
השלישי הוא המלאי: ימי מלאי, פריטים שלא נעו ביותר מ-180 יום, והיחס בין המלאי למכירות הצפויות.
מלאי שתקוע הוא מזומן שהפסיק לעבוד, והוא נראה היטב במערכת ממוחשבת ובקושי נראה בדוח הכספי השנתי.
הרביעי הוא רווחיות ברמת המוצר, הלקוח והפרויקט.
מחזור גבוה לא מעיד בהכרח על רווחיות, ולפעמים מיעוט מהלקוחות מייצר את כל הרווח בעוד השאר מוכרים בהפסד אחרי עלויות שירות והנחות.
מי שרוצה להעמיק בכך יכול לקרוא על ניתוח עסקי לחברות ולמה מחזור גבוה לא תמיד מעיד על רווחיות.
| נתון | מה הוא מגלה | תדירות מומלצת |
|---|---|---|
| תחזית תזרים ל-13 שבועות | באיזה שבוע ייווצר פער במזומן | שבועית |
| DSO לפי לקוח | מי מעכב כסף ומי מתחיל להתעכב | שבועית |
| ימי מלאי ופריטים איטיים | כמה מזומן כלוא במדפים | דו-שבועית |
| רווחיות לפי מוצר ולקוח | איפה החברה מרוויחה ואיפה מפסידה | חודשית |
| עמידה בהתניות האשראי | כמה מרווח נשאר עד חריגה מול הבנק | חודשית, ובמשבר שבועית |
איך בונים מערכת BI שעובדת בזמן משבר?
הטעות הנפוצה היא להתחיל מהכלי.
הנהלות רוכשות רישיון של "Power BI" או "Tableau" (כלי תצוגה שהופכים טבלאות לגרפים ולדשבורדים) ומגלות אחרי חודשיים שהגרפים יפים אבל המספרים לא תואמים את מה שהנהלת החשבונות רואה.
בנייה נכונה מתחילה בשאלות, לא בטכנולוגיה.
השלב הראשון הוא להגדיר שבע עד עשר שאלות שההנהלה צריכה לענות עליהן בכל שבוע.
אלה לא מדדים כלליים אלא החלטות ממשיות: האם לשלם לספק הגדול כעת, האם לעצור הזמנת חומר גלם, האם לדרוש מקדמה מלקוח.
כל שאלה מתורגמת למדד, והמדד מוגדר בכתב, כולל הנוסחה והמקור שממנו הוא נמשך.
השלב השני הוא איתור מקורות הנתונים וניקויים.
בחברות עם מחזור שנתי של 15,000,000 ש"ח ומעלה הנתונים כמעט תמיד מפוזרים בין תוכנת הנהלת חשבונות, מערכת ERP, קבצי אקסל של מנהלי מחלקות ודפי בנק.
לפני שמחברים אותם צריך להחליט איזה מקור הוא האמת הרשמית לכל מספר.
בלי ההחלטה הזו תתנהל כל ישיבה על השאלה מי צודק במקום על מה עושים.
השלב השלישי הוא תצוגה צנועה.
דשבורד של עמוד אחד עם עשרה מדדים וצבעים של תקין, אזהרה וחריגה עדיף על עשרים עמודים.
בזמן משבר אף אחד לא מדפדף, ולכן המסך הראשון חייב לשאת את התשובה.
אפשר להתחיל מ"Looker Studio" או מאקסל מחובר כשמדובר בצעד ראשון, ולהתקדם למערכת מלאה כשהמדדים הוכחו כשימושיים.
ההשקעה בכלי נגזרת מגודל החברה ומורכבות הנתונים, ולכן אין מחיר אחד שמתאים לכולם.
פרטים על התחום מופיעים בעמוד בינה עסקית באתר.
השלב הרביעי הוא נוהל עבודה.
מי מעדכן, באיזה יום, מי מאשר ומי מקבל את הדוח.
מערכת שמתעדכנת "כשיש זמן" מפסיקה להיות אמינה בדיוק כשהחברה זקוקה לה.
כדאי לקבוע ישיבת הנהלה קצרה שבועית שמתנהלת סביב אותו מסך, עם החלטות שנרשמות בסופה.
איך הנתונים הופכים להחלטות מול בנקים ומשקיעים?
נתונים מסודרים משנים את השיחה עם הבנק.
כשמנהל הסניף או הגורם בבנק מקבל מהנהלה תחזית תזרים ל-13 שבועות, הסבר על הפער ותוכנית פעולה עם תאריכים, הוא מתייחס אליה כשותף לפתרון.
כשהוא מקבל הסבר בעל פה ותקווה לרבעון הבא, הוא פועל לפי הנהלים שלו.
הנושא נבחן לעומק במאמר על ליווי מול בנקים כשמסגרת האשראי בסיכון.
המדד הקריטי כאן הוא העמידה ב"קובננטים", התניות פיננסיות בהסכם האשראי, כמו יחס חוב ל-EBITDA (הרווח התפעולי לפני פחת והפחתות) או יחס כיסוי שירות החוב.
מערכת טובה מחשבת אותם אוטומטית ומתריעה כשהמרווח מהחריגה מצטמצם.
פנייה לבנק לפני חריגה היא שיחה אחרת לגמרי מפנייה אחריה.
אותם נתונים משרתים גם צד שלישי.
משקיע או שותף פוטנציאלי רוצה לראות בשלב הראשון שלוש תמונות: איך החברה מרוויחה, כמה כסף היא צריכה וכמה זמן, ומה יקרה עם הכסף הזה.
מי שיש לו נתונים אמינים יכול לענות על כך תוך ימים, ומי שאין לו מבזבז שבועות על הכנת חומר ואיבוד אמון.
כשהפער הכספי גדול מדי כדי להיסגר מהפעילות השוטפת, פרוביטי יכולה לבחון כניסה כשותפה או כמשקיעה ישירה בחברה כחלק מפתרון פיננסי, ובמידת הצורך לסייע בגיוס הון (לא חוב).
כך אפשר להבין מתי שותף או משקיע הם הפתרון הנכון, וההחלטה נשענת על הנתונים ולא על תחושה.
מידע נוסף זמין בעמוד משקיע לעסק.
הנתונים חשובים גם לתוכנית ההבראה עצמה.
הם מגדירים מה לצמצם, מה להשאיר ומה למדוד בדרך.
מה שנכלל בתוכנית כזו מפורט במאמר על מה כוללת תוכנית הבראה לחברה בקשיים, והליווי המעשי מתבצע במסגרת הבראת חברות וייעוץ אסטרטגי לחברות.
שאלות נפוצות
שאלות שמנהלים שואלים לפני שמתחילים לבנות תמונת נתונים בזמן לחץ.
כמה זמן לוקח להקים תמונת נתונים ראשונית להנהלה?
גרסה ראשונה של תחזית תזרים ודשבורד בסיסי אפשר לקבל בדרך כלל בתוך שבועות ספורים, בתנאי שיש גישה מהירה לנתוני הנהלת החשבונות ולדפי הבנק.
החיבור המלא של כל המקורות הוא תהליך ארוך יותר, וכדאי להתחיל במה שמשפיע על ההחלטות הדחופות.
האם אפשר להסתפק באקסל במקום מערכת BI?
במצב דחוף אקסל מסודר יכול לספק תחזית תזרים טובה.
הבעיה מתחילה כשכמה אנשים מעדכנים אותו ידנית ואף אחד לא בטוח בגרסה.
מערכת BI שמושכת את הנתונים אוטומטית חוסכת טעויות ומשחררת את הצוות לניתוח, והמעבר אליה נכון כשהמדדים כבר הוכיחו את עצמם.
מי בחברה צריך לקבל גישה לנתונים?
המנכ"ל, מנהל הכספים ובעלי השליטה צריכים לראות את התמונה המלאה.
מנהלי מחלקות יכולים לקבל תצוגה מצומצמת שמתמקדת באחריות שלהם, כמו גבייה למנהל המכירות ומלאי למנהל התפעול.
הגבלת הגישה גם שומרת על סודיות מול עובדים.
מה עושים כשהנתונים לא אמינים או לא מסונכרנים?
מתחילים באבחון: משווים כמה מספרים מרכזיים בין המערכות ומאתרים איפה נוצר הפער.
לרוב מדובר בהגדרות שונות לאותו מדד, כמו מועד הכרה בהכנסה, ולא בטעות חישוב.
אחרי שמגדירים מקור אחד לכל נתון, הפערים נעלמים.
מערכת BI והנהגה רגועה במשבר עם קרן השקעות פרוביטי (ט.מ.נ) בע"מ
משבר עסקי לא נפתר בעזרת עוד דוחות, אלא בעזרת מעט נתונים נכונים שמגיעים בזמן: תחזית תזרים שבועית, גבייה, מלאי, רווחיות והתניות מול הבנק.
מערכת BI שנבנית סביב ההחלטות של ההנהלה הופכת את הנתונים לכלי עבודה, ומאפשרת לדבר עם בנקים ומשקיעים מעמדה מסודרת.
פיליפ גרינהולץ מלווה חברות, עסקים גדולים וארגונים מעל 35 שנה, והעבודה מבוססת על ליווי מעשי ולא על ייעוץ תיאורטי.
הליווי מיועד לחברות עם מחזור שנתי של 15,000,000 ש"ח ומעלה, או מחזור חודשי של 1,200,000 ש"ח ומעלה.
שכר הטרחה יכול להיגזר מהצלחת התהליך ומהתזרים שנוצר לחברה, ובמקרים המתאימים החברה יכולה להיכנס גם כשותפה או כמשקיעה.
אם אתם רוצים לבנות מערכת BI שתראה לכם מה קורה בחברה כבר השבוע, צרו קשר עם קרן השקעות פרוביטי (ט.מ.נ) בע"מ ונתחיל מתמונת המצב.

