בדיקת נאותות לפני רכישת חברה: מה חשוב לבחון מעבר לדוחות?

"בדיקת נאותות" לפני רכישת חברה (בדיקה שיטתית של העסק לפני חתימה, שמכונה גם Due Diligence) כוללת הרבה יותר מקריאת מאזן ודוח רווח והפסד: היא בוחנת את איכות הרווח, את התזרים בפועל, התחייבויות שלא מופיעות בדוחות, חוזים מהותיים, חשיפה מיסויית ומשפטית ותלות באנשי מפתח.
הדוחות מתארים את העבר בפורמט שהמוכר ורואה החשבון שלו בחרו, והבדיקה קובעת אם התמונה הזו עומדת מול המציאות ומה היא אומרת על המחיר שכדאי לשלם.
קרן השקעות פרוביטי (ט.מ.נ) בע"מ מלווה עסקאות בתחום מיזוגים ורכישות, ובמקביל עוסקת בניתוח דוחות כספיים ובאבחון עסקי לחברות עם מחזור שנתי של 15,000,000 ש"ח ומעלה.
את הליווי מוביל פיליפ גרינהולץ, שמלווה חברות, עסקים גדולים וארגונים מעל 35 שנה.
עומדים לפני רכישה?
פנו אלינו לשיחה ראשונה לפני שמעבירים מקדמה או חותמים על מזכר הבנות.

מה כוללת בדיקת נאותות מעבר לדוחות הכספיים?

הבדיקה מתחלקת לכמה מסלולים שרצים במקביל: פיננסי, מיסויי, משפטי, תפעולי-מסחרי וכוח אדם.
המוכר פותח בדרך כלל "חדר נתונים" (Data Room), כלומר מרחב מאובטח שבו מועלים המסמכים לעיון הקונה, והקונה מבקש מסמכים לפי רשימה מסודרת.
הרשימה חשובה פחות מהשאלה מה חסר בה.
מסמך שהמוכר מתקשה להפיק הוא לרוב ממצא בפני עצמו.

בדיקת נאותות

בדוחות עצמם הבדיקה לא נעצרת בשורת הרווח.
משווים אותם לנתוני הבנק, לדיווחי מע"מ ולדוחות שהוגשו לרשות המסים, ובודקים שהמספרים מתיישבים זה עם זה.
פער בין הכנסות שדווחו להנהלה להכנסות שדווחו לרשויות מחייב הסבר לפני שממשיכים.

הטבלה מסכמת מה בודקים בכל מסלול מעבר לדוחות ומה נחשב דגל אדום נפוץ.

מסלול מה בודקים מעבר לדוחות דגל אדום נפוץ
פיננסי התאמה בין דוחות הנהלה, דפי בנק ודיווחי מע"מ, גיול חובות לקוחות, מלאי איטי הכנסות שעולות בסוף רבעון וחוזרות כזיכויים אחרי החתימה
מיסוי שומות פתוחות, אישורי ניהול ספרים וניכוי מס במקור, מחירי העברה בין חברות קשורות חשיפה לדרישות מס רטרואקטיביות שלא נרשמה כהפרשה
משפטי נסח חברה, שעבודים ברשם החברות וברשם המשכונות, תביעות תלויות, חוזים מהותיים סעיף "שינוי שליטה" שמאפשר ללקוח מרכזי לבטל את ההסכם עם מכירת החברה
תפעולי ומסחרי ריכוזיות לקוחות וספקים, רישיונות והיתרים, מערכות ומאגרי מידע לקוח אחד שמהווה חלק גדול מהמחזור
כוח אדם הפרשות לפיצויים, חופשה והבראה צבורים, סיווג עובדים ועצמאים, תלות במנהלים הסכמי העסקה שחסרים או לא מעודכנים

איך בודקים את איכות הרווח והתזרים האמיתי של החברה?

"איכות הרווח" (Quality of Earnings) היא בדיקה שמנקה את הרווח המדווח מכל מה שלא ישוחזר בידי הקונה.
מוציאים הכנסות חד פעמיות, מוסיפים בחזרה הוצאות בעלים פרטיות שעברו דרך החברה, ומתקנים שכר בעלים שנקבע רחוק משכר שוק.
התוצאה היא "EBITDA מנורמל", רווח תפעולי לפני פחת, ריבית ומס שמשקף את מה שהעסק מייצר בפועל.
עליו מבססים את המחיר, ולא על הרווח שמופיע בדוח.

לדברי יועץ פיננסי ותיק בעסקאות מיזוג ורכישות: "קונים מתמקדים ברווח של השנה האחרונה, אבל השאלה שמכריעה היא כמה מהרווח הזה יישאר אחרי שהבעלים הקודם יוצא מהתמונה".
כשהקשרים עם הלקוחות הגדולים מנוהלים אישית על ידי המוכר, הרווח תלוי בו יותר ממה שהמאזן מרמז.

התזרים נבדק בנפרד מהרווח.
בוחנים את ההון החוזר החודשי לאורך שנתיים ולא רק את היתרה ביום המאזן, כדי לראות אם החברה "מקשטת" את הדוחות בסוף השנה בגבייה מואצת או בדחיית תשלומים לספקים.
הון חוזר מנורמל, הממוצע שהעסק צריך כדי לפעול באופן שוטף, הופך לנקודת ייחוס בהסכם: אם ביום המסירה ההון החוזר נמוך ממנה, המחיר יורד בהתאם.

כאן נכנסים לתמונה כלי בינה עסקית.
פירוק המכירות לפי לקוח, מוצר ותקופה מגלה מגמות שסך הדוחות מטשטש: לקוחות שמצמצמים הזמנות, מוצרים שהמרווח בהם שוחק, או צמיחה שנובעת ממבצע חד פעמי.
לשם כך מבקשים נתוני מכירות גולמיים ממערכת ה-ERP (מערכת ניהול משאבי הארגון), ולא רק את הסיכומים שהמוכר הכין.

אילו התחייבויות וסיכונים נסתרים כדאי לחפש לפני החתימה?

ההתחייבויות המסוכנות הן אלה שלא מופיעות במאזן.
ערבויות אישיות של הבעלים לבנקים, שעבודים רשומים על נכסי החברה וחוזי אשראי עם סעיפי "קובננטים" (תנאים פיננסיים שהחברה התחייבה לעמוד בהם) יכולים להגביל את הקונה מהיום הראשון.
נסח חברה מרשם החברות וחיפוש ברשם המשכונות מראים מה רשום, והבנק הוא מקור לבדיקה נוספת מול המסמכים עצמם.

בתחום העובדים בודקים אם החברה צברה הפרשות לפיצויי פיטורים, חופשה והבראה, ואם העובדים מסווגים נכון בין שכירים לעצמאים.
חוסר בהפרשות הופך להתחייבות של הקונה ביום שהוא נכנס לנעלי המעסיק.
גם מערכות מידע דורשות בדיקה: חברה שמחזיקה מאגר לקוחות חייבת לעמוד בחוק הגנת הפרטיות ובתקנות אבטחת המידע, והפרה כאן היא חשיפה ממשית.

הסעיף שהכי קל לפספס הוא "שינוי שליטה".
חוזים מרכזיים עם לקוחות, ספקים, שוכרים ובנקים כוללים לא פעם זכות ביטול או דרישה להסכמה מראש במקרה של העברת בעלות.
בודקים את הסעיף בכל חוזה מהותי לפני שמסכימים על מחיר, כי עסקה שבה הלקוח הגדול יכול לעזוב אחרי החתימה שווה פחות מהמחיר שסוכם.

כשהחברה הנרכשת כבר נמצאת בלחץ, למשל תזרים חלש או מסגרות אשראי שהתהדקו, הבדיקה מרחיבה את היקפה.
אז נדרשים אבחון עסקי מעמיק, בחינה של מצב היחסים עם הבנקים ותוכנית הבראת חברות מעשית שמגדירה מה נדרש כדי לייצב את העסק אחרי הרכישה.
במקרה כזה חלק מהמחיר משקף את עלות הייצוב, ולא רק את שווי הפעילות.

איך הממצאים משפיעים על המחיר ועל הסכם המכר?

כל ממצא ממיר לאחד משלושה מסלולים: הוזלת המחיר, הגנה חוזית, או ויתור על העסקה.
ממצא כמותי, כמו הון חוזר נמוך מהנורמה או חוב מס מוכח, מתורגם לירידה במחיר או להתאמת מחיר ביום המסירה.
ממצא שאי אפשר לכמת עדיין, כמו תביעה תלויה ועומדת, מטופל בהגנה חוזית.

בהסכם המכר ההגנות נראות כך.
המוכר נותן "הצהרות והתחייבויות" על מצב החברה ומתחייב לשפות את הקונה אם יתברר שהן שגויות.
חלק מהתמורה מוחזק ב"נאמנות" (Escrow), חשבון נפרד שהכסף בו משתחרר רק אחרי תקופה מוגדרת ובהיעדר טענות.
ו"Earn-out" (תשלום מותנה בביצועים עתידיים) מאפשר לגשר על פער בין הערכת המוכר להערכת הקונה כשהצמיחה שהוצגה עדיין לא הוכחה.

לפעמים הבדיקה מגלה שהעסקה טובה אבל המימון חסר, בצד הקונה או בצד החברה.
אז כדאי לשקול פתרון פיננסי אחר: קרן השקעות פרוביטי (ט.מ.נ) בע"מ יכולה להיכנס כשותפה או כמשקיעה ישירה בחברה כחלק מפתרון פיננסי, ובמידת הצורך לסייע בגיוס הון ולא בגיוס חוב.
המסלול הזה מתאים כשהממצאים מראים עסק בריא בליבתו שנדרש לו מימון, ולא עסק שצריך לוותר עליו.

ויתור על העסקה הוא חלק לגיטימי מהתהליך.
קונה שמגיע לשולחן עם סף יציאה מוגדר מראש, למשל תנאים שבהם הוא לא ממשיך, מקבל החלטות רגועות יותר מקונה שכבר השקיע חודשים ואינו מסוגל לעצור.

שאלות נפוצות

כמה שאלות שקונים שואלים אותנו לפני שמתחילים.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

משך הבדיקה תלוי בגודל החברה ובמהירות שבה המוכר מעביר מסמכים.
בעסקה בינונית היא נמשכת בדרך כלל כמה שבועות, ועיכוב במסמכים הוא הגורם השכיח להתארכות.
כדאי לתאם מראש לוח זמנים ובעל תפקיד אחד מטעם המוכר שאחראי על המענה.

אילו מסמכים מבקשים ראשונים?

מתחילים בדוחות מבוקרים לשלוש שנים, דוחות הנהלה חודשיים, פירוט חובות לקוחות וספקים, רשימת חוזים מהותיים, אישורי רשות המסים ורשימת עובדים עם תנאי העסקה.
המסמכים האלה נותנים תמונה ראשונית מספיק כדי להחליט אם כדאי להעמיק.

מה עושים כשהמוכר מסרב להציג נתונים?

מסמכים רגישים כמו רשימות לקוחות אפשר להעביר בהדרגה ובכפוף להסכם סודיות, או להציג ליועץ חיצוני בלבד.
סירוב גורף, לעומת זאת, הוא סימן שכדאי לקחת ברצינות.
קונה שלא מקבל נתונים אינו יכול לתמחר סיכון, ובדרך כלל נכון להשהות את המו"מ עד שהמצב משתנה.

האם בדיקה כזו נחוצה גם כשנכנסים כמשקיע ולא כקונה מלא?

כן.
משקיע או שותף שנכנס לחברה קיימת חשוף לאותן התחייבויות, ובדרך כלל גם לשליטה מוגבלת בניהול.
היקף הבדיקה יכול להיות מצומצם יותר, אבל איכות הרווח, התזרים וההתחייבויות שמחוץ למאזן נשארים במרכזה.

בדיקת נאותות עם קרן השקעות פרוביטי (ט.מ.נ) בע"מ

הדוחות הכספיים הם נקודת פתיחה.
ההחלטה על רכישה נשענת על איכות הרווח המנורמל, על תזרים שאפשר לשחזר, על התחייבויות שנחשפו לפני החתימה ועל הסכם מכר שמתרגם כל ממצא למחיר או להגנה.
עסקה שנבדקה כך אינה מבטיחה הצלחה, אבל היא מקטינה את הסיכוי להפתעות אחרי שהכסף כבר עבר.

אצלנו הליווי מעשי ולא תיאורטי: ניתוח דוחות כספיים, אבחון עסקי, בינה עסקית לפירוק המכירות, ליווי מול הצדדים בעסקה ובחינה של מבנה פיננסי כולל כניסה כשותפה או כמשקיעה כשהחברה צריכה מימון.
השירות מיועד לחברות עם מחזור שנתי של 15,000,000 ש"ח ומעלה, או מחזור חודשי של 1,200,000 ש"ח ומעלה.
מבנה שכר הטרחה יכול להיגזר מהצלחת התהליך ומהתזרים שנוצר לחברה.
כדי להכין בדיקת נאותות מסודרת לפני החתימה, צרו קשר עם קרן השקעות פרוביטי (ט.מ.נ) בע"מ ונקבע שיחה ראשונה.

שתף